החיים בין הפארק לים: המקום שבו הזמן מאט

פרויקט מגורים עם גישה אנושית -

יש דבר כזה בגוש דן.

יש מקום כזה, שבו הבניינים לא מתחרים בשמיים – הם לוחשים להם. מקום שבו העיר לא רועשת, אלא רק נמצאת שם בקרבת מקום. שבו אתה פותח חלון – ורואה גם ים, גם ירוק, וגם את קו הרקיע של תל אביב, ומרגיש שאתה במקום הנכון ובזמן הנכון. זוהי ״גרינסייד״.

אבל זו לא עוד כותרת שיווקית. זו הזמנה.

הזמנה לחיות אחרת. לא "גבוה יותר, מהר יותר, בולע יותר", אלא דווקא בקנה מידה אנושי. בוטיקי. נעים. כמו מושבה בתוך העיר, מקום שמחזיר את מושג "שכונה" למשהו שיש לו משמעות – קהילה אמיתית, אנשים שמכירים אחד את השני, אומרים שלום בבוקר בלי לחשוש שזה ייראה מוזר.

העיר בחוץ – הקיבוץ בפנים.

יש בגרינסייד משהו שמזכיר את הקיבוץ של פעם – לא בגלל טרקטורים, אלא בגלל השקט והתחושה. שאפשר להשאיר את הדלת פתוחה בלי לחשוש. שאם נגמר החלב, אתם יכולים כמו פעם לבקש מהשכנה. שיש גינה שכולם מכירים בה את השמות של הילדים – והם אפילו מכירים את השמות של הכלבים. ובו בזמן – אתם במרחק נגיעה מהלב הפועם של תל אביב. תוך דקות – אתם בקונצרט, בגלריה, בפגישה עסקית, או על קו החוף הכי הכי במדינה .אבל כשאתם חוזרים הביתה, השקט והנוחות תמיד מחכה לכם, לא הצפצופים וההמולה .

בלי מגדלים, בלי מניירות – רק דיוק.

בנייני הבוטיק כוללים רק 9 קומות, מה שתורם לכדאיות ייחודיות , ביטחון ובטיחות. כל זאת ממש בלב אזור מרכז גוש דן  יחד עם פתיחות נדירה למרחבים ללא תחושת גובה – תחושת מרחב. וגם כאן יש תחכום, לא תום. מדובר באדריכלות עכשווית שמבינה נפש של אדם – לא רק של עיר. והמיקום? החלק שהכי מתפתח בבת ים. בין פארק חדש ומרהיב לבין העתיד של העיר הזו – תרבות, תחבורה, וקהילה עירונית מתקדמת.

אתה פותח חלון – ורואה גם ים, גם ירוק, וגם את קו הרקיע של תל אביב

ומה רואים מהמרפסת?

מהקומה הרביעית – הים מחייך ממערב, הפארק נפרש כמו שמיכה ירוקה דרומה, ותל אביב מזכירה לך שאתה קרוב לכל מקום, אבל רחוק בדיוק במידה הנכונה.השלווה כאן לא בורחת – היא נבנית.

אנשים באים לכאן כי הם בוחרים.

לא רק כי מדובר בהשקעה מצוינת , אלא כי הם רוצים מקום שבו הילדים יורדים לשחק בגינה בלי צורך במעלית עם כרטיס מגנטי. מקום שאפשר לגדול בו, להזדקן בו, לחיות בו באמת.

---

גרינסייד בבת ים זה לא רק נדל"ן. זה פרויקט חיים – כזה שמצליח לשלב משהו כמעט בלתי אפשרי:

קהילת קיבוץ, שלווה פסטורלית, ונגישות של עיר גדולה. אם אתם מחפשים בית שבו הלב נרגע – כבר מצאתם.